חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק תא"ק 5486-04-09

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום קריית שמונה
5486-04-09
4.7.2012
בפני :
רבקה איזנברג

- נגד -
:
דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ
:
1. עדי הקר
2. נטלי הקר

פסק-דין

1.         פסק-דין זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד -1984  וזאת מכוח הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 26.3.12. הצדדים הסכימו באותה הסכמה כי סכום החוב המקורי שייקבע בפסק הדין על דרך הפשרה יהיה בגבולות שבין 3,000 ל-15,000 ש"ח,כאשר כל צד יוכל להעלות טענותיו במחלוקת שבין הצדדים, לרבות לעניין שיערוך סכום זה והוצאות הדיון.

2.         המדובר בתביעה ליתרת חוב שנותרה, לטענת התובעת, לנתבעים, בהתאם להסכם להזמנת שירותי בניה שנכרת בין הצדדים.

            לטענת התובעת, הנתבעים איחרו בתשלום התשלומים במועדים שנקבעו בהתייחס למועד סיום השלבים בבניה כמפורט בנספח התשלומים להסכם. התובעת תבעה את יתרות קרן החוב, בתוספת הפרשי הצמדה לממד תשומות הבניה למגורים וריבית פיגורים.

התובעת טענה כי על ביה"מ לפסוק את קרן החוב בגבול המקסימאלי שהוסכם  -סך של 15,000 ש"ח ומאז יש להוסיף כאמור, ריבית פיגורים וכן הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה.

לחילופין טענה התובעת, כי יש לשערך את סכום הקרן מיום 19.10.04 (מועד מסירת הבית והתשלום האחרון), באופן שעד ליום הגשת התביעה יתווספו לו הפרשי הצמדה, וממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, יצטרפו הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וריבית פיגורים.

3.         הנתבעים טענו, כי יש לדחות את התביעה על הסף, שכן היא הוגשה בחוסר תום לב ורק בגין העובדה שהנתבעים זכו בפסק דין כנגד התובעת. הנתבעים הפנו לכך שטרם הכניסה לבית, נערך בין הצדדים גמר חשבון, אשר העיד כי גם לגרסת התובעת דאז, לא הייתה לנתבעים יתרת חוב . הנתבעים ציינו כי התובעת לא העלתה שום הסבר לטעות ולכך ש"נזכרה" ביתרת החוב, רק במסגרת הכנת סיכומיה בתביעה שהגישו הנתבעים שכנגדה.

            לגופם של דברים טענו הנתבעים, כי התובעת לא הציגה ראיות קבילות לסיום כל שלב בבניה ביחס אליו היו צריכים התשלומים להשתלם. 

הנתבעים הוסיפו כי לתובעת אין ראיה כי שלחה להם הודעות דרישה לתשלומים כמוסכם על פי ההסכם.

לעניין גובה החוב, טענו הנתבעים כי בהעדר חוות דעת חשבונאית, התובעת לא הוכיחה את סכום החוב. בנוסף טענו הנתבעים כי עיון בפלט המחשב שהגישה התובעת מעלה כי חישוב הסכום על ידה לא נעשה ביחס למועד התשלום שהינו 15 יום לאחר סיום כל שלב,או 30 יום מיום קבלת הודעה (זאת למרות טענתה כי המועד כבר הובא בחשבון), אלא ערכה חישוב מוטעה ממועד סיום כל שלב.

הנתבעים טענו כי יתרת החוב ביום מסירת הבית, עמדה על סך של 3,865 ש"ח בלבד, וכי אין לחייבם בריבית כלל וכלל, שכן המדובר בטעות של התובעת.

4.         כבר בראשית הדברים אדגיש, כי בעובדה שהצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, יש להצביע על כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת, אשר יהיו בה קביעות וממצאים חד משמעיים ביחס למי מהצדדים.

בעניין זה כבר נקבע בפסיקה: " הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "יקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה- המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי- בין ערכים מתנגדים. דווקא החיפוש אחר ערכים ובהם החיפוש אחר האמת מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים (ראה אהרון ברק- על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז (תשנ"ו) 11).

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים" (ת"א (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ. בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ).

5.         כפי שהובהר בהחלטתי מיום 22.2.12,(אשר לאחריה הוגשה הסכמת הצדדים להכרעה בדרך המוסכמת) פס"ד זה אשר ניתן על דרך הפשרה אינו מנומק. בעניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו).

6.         לאור האמור,פסק דין זה אינו מנומק ואציין רק פסק הדין ניתן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בכל המסמכים שבתיק ואף התייחסתי לחקירתם של המצהירים והרושם שהותירו עלי. הסכום שנקבע להלן אינו תוצאה של חישוב מדויק אשר מן הראוי שלא ייערך בנסיבות של הכרעה על דרך הפשרה ובמיוחד במחלוקת מהסוג הנידון, אלא אבהיר כי בהכרעתי  ובנוסף לשיקולים של דין, התייחסתי גם לשיקולים של צדק החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי.

לאחר שהבאתי בחשבון את כל האמור ,אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 8,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה מיום 19.10.04 ועד ליום הגשת התביעה-16.4.09.

ממועד הגשת התביעה(16.4.09)ועד למועד התשלום בפועל  יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית ע"פ חוק בלבד.

בנוסף יישאו הנתבעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד,אשר בנסיבות ולאור ההכרעה על דרך הפשרה ייעמדו על סכום כולל של 3,000 ש"ח בלבד.

ניתן היום,  י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>